הילד לא עונה כשמדברים אליו — שמיעה, קשב או עיבוד שפתי?

שלושת הכיוונים האפשריים

• שמיעה: תגובה לא עקבית, בעיקר ברעש רקע או ממרחק.
• קשב: תגובה טובה כשיש עניין, וחלשה במעבר בין פעילויות.
• עיבוד שפתי: הילד שומע, אך מתקשה לעבד הוראה ארוכה או מורכבת.

מה בודקים קודם

תמיד מתחילים בשמיעה. בדיקת שמיעה עדכנית היא תנאי בסיסי לכל הערכה שפתית, גם כשנשמע שהילד שומע מצוין. אחריה אפשר לבחון עיבוד שפתי וקשב.

בדיקה פשוטה בבית

• לקרוא בשם מקרוב, ללא רעש רקע, בלי מסך — ולראות אם התגובה משתנה.
• לתת הוראה אחת קצרה במקום שרשרת של שלוש.
• לבדוק אם תגובה משתפרת כשיש מגע קל או קשר עין קודם.
• להשוות בין סיטואציה מעניינת לסיטואציה שגרתית.

מה עוזר ביומיום

• לגשת ולהתכופף לגובה העיניים במקום לקרוא מהחדר השני.
• לפצל הוראות לשלבים.
• לבקש חזרה קצרה: "מה אנחנו לוקחים?".
• להפחית רעש רקע בזמן שיחה.

אם הקושי מלווה גם בקושי בהבנת הוראות בגן, כדאי להתייעץ עם קלינאית תקשורת ולבחון עיבוד שפתי לצד קשב.