// כלי הערכה עצמית להורים

האם כדאי לפנות לקלינאית תקשורת?

12 שאלות שעוזרות להבין אם עולים דגלים שכדאי לבדוק אצל קלינאית תקשורת — בשפה, בדיבור, בהיגוי, בשטף או בתקשורת החברתית. הכלי לא מהווה אבחון, ותשובה חיובית אחת אינה מספיקה כדי לקבוע.

ללא הרשמה · ללא שמירה · פרטי לחלוטין
השלמתם 0 מתוך 12
שאלה 1

אנשים מחוץ למשפחה מתקשים להבין את הדיבור של הילד/ה יחסית לגילו/ה.

שאלה 2

אוצר המילים של הילד/ה נראה קטן משמעותית מזה של ילדים בני אותו גיל.

שאלה 3

הילד/ה מתקשה להרכיב משפטים או משתמש/ת במשפטים קצרים ופשוטים בלבד.

שאלה 4

יש קשיי היגיוי בולטים באותיות שכבר היו אמורים להיות ברורים בגיל הזה.

שאלה 5

יש גמגום, חזרות או הפסקות בדיבור שנמשכות יותר מכמה שבועות.

שאלה 6

הילד/ה מתקשה להבין הנחיות מילוליות פשוטות.

שאלה 7

הילד/ה משתיק/ה או נמנע/ת מדיבור בסביבות מסוימות (גן, זרים).

שאלה 8

יש קושי בקיום שיחה — סבב תור, שמירה על נושא, מענה לשאלות.

שאלה 9

יש דאגה מצד הגננת, המורה או רופא הילדים לגבי השפה או הדיבור.

שאלה 10

יש היסטוריה משפחתית של קשיי שפה, דיבור או אילמות סלקטיבית.

שאלה 11

הילד/ה נראה/נראית מתוסכל/ת מכך שלא מבינים אותו/ה.

שאלה 12

אתם כהורים מרגישים באופן חוזר שמשהו לא לגמרי בסדר בתקשורת.

נותרו 12 שאלות

שאלות נפוצות

// שאלות שאתם שואלים

שאלות נפוצות

מאיזה גיל שווה להתייעץ עם קלינאית תקשורת?

כבר מגיל שנה וחצי אפשר להתייעץ אם יש דאגה — התייעצות מוקדמת אף פעם לא מזיקה. אין צורך לחכות עד ש"יהיה בעיה ברורה"; מדובר בבירור, לא באבחון שיפוטי.

הילד/ה שלי דיבר/ה מאוחר וזה עבר. כדאי בכל זאת?

אם הכל תקין כעת, לרוב אין צורך. אם עולים קשיים חדשים בשפה, בהיגוי, בשטף או בתקשורת — כדאי לבדוק, גם אם היה שיפור בעבר.

רופא הילדים אמר לחכות. מה עושים?

המתנה סבירה בסדר גודל של חודשים לגילאי פעוטות היא לגיטימית, אבל כשהחשש נמשך או מתחזק — התייעצות עם קלינאית תקשורת לא סותרת את המעקב הרפואי. הן משלימות זו את זו.

מה קורה בפגישה ראשונה?

לרוב מדובר בשיחה עם ההורים והתבוננות בילד/ה במשחק. אם צריך, נעשית הערכה יסודית יותר. בסוף מקבלים תמונה — האם יש קושי, ואם כן, מה הכיוון.

האם התשובות נשמרות?

לא. הכלי רץ בדפדפן בלבד, בלי הרשמה ובלי שמירה של תשובות.