ילד שמתקשה במעברים וסיום פעילות

למה מעברים קשים

מעבר דורש לעצור פעילות מהנה, להיפרד ממנה ולהיכנס למשימה חדשה — לרוב כזאת שהילד לא בחר. עבור ילד עם ויסות רגשי שברירי או קשב לא יציב, זה שילוב תובעני.

• הפעילות עצמה מווסתת אותו, והסיום מוציא אותו מהאיזון.
• אין לו תמונה ברורה של מה בא אחר כך.
• המעבר מגיע בהפתעה, בלי התרעה.
• עייפות, רעב או סוף יום ארוך.

חמישה כלים שעובדים

• התרעה כפולה: ״עוד חמש דקות״, ואחר כך ״עוד אחת״.
• נקודת סיום ברורה: סוף השלב במשחק, ולא אמצע.
• מעבר לפעילות עם ערך: ״נכבה ונלך להכין פנקייק״.
• טקס קבוע וזהה בכל פעם — צפי מוריד התנגדות.
• לתת שליטה קטנה: ״אתה מכבה או אני?״

מתי לפנות לעזרה

• ההתפרצויות ארוכות מ־20 דקות ומופיעות מדי יום.
• הקושי מופיע גם בגן או בבית הספר.
• יש פגיעה בעצמו, באחרים או בחפצים.
• המשפחה מתחילה להימנע מיציאות.

במקרים כאלה הדרכת הורים נותנת תסריטים קבועים לכל המבוגרים בבית, ולעיתים משולבת עם קבוצה טיפולית לתרגול ויסות עם ילדים אחרים.